פסק-דין בתיק ב"ל 49493-12-11

1.         בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 6.9.11, אשר קבעה למערער נכות בגובה 20%. הוועדה נשוא הערעור התכנסה בשנית בעקבות פסק דינו של כבוד השופט משה טוינה מיום 3.7.11.

            במסגרת הדיון מיום 10.5.12 טענו הצדדים את טיעוניהם, כפי שיפורטו להלן.

            טענות הצדדים

2.         לטענת המערער, כאשר יש קיבוע של שתי חוליות, יש להפעיל את סעיף הקיבוע, ולא סעיף של הגבלה בתנועה כפי שעשתה הוועדה. אצל המערער יש קיבוע של 3 חוליות מתוך ה - 5.

            המדובר בערעור שני של המערער.

 על הוועדה היה לבחור ולהפעיל את הסעיף הספציפי והמיטיב, דהיינו סעיף "הקיבוע", ולא את הסעיף הכללי והמרע עם המערער, אשר גם אינו מתאים מבחינת לשונו.

3.         לטענת המשיב, הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין שעמד בפניה, נימקה והסבירה בסעיף 23 לפרוטוקול מדוע לא ניתן ליישם את סעיף ליקוי 37 (3) (א). בנוסף, פירטה הוועדה את מבנה עמוד השדרה המותני, את מצבו הרפואי של המערער, ואת כושר התנועה בגבו התחתון. הוועדה ציינה, כי תנועותיו של המערער מוגבלות בצורה בינונית ולא קשה, ולכן התאימה סעיף ספציפי, המתייחס להפרעה בתנועות הגב התחתון; תוך שהיא מוסיפה שיש צורך באיחוי כל החוליות כדי שתהיה הגבלה קשה בתנועות, עד כדי אי יכולת כלל של תנועות בגב התחתון, כדי להעניק את  סעיף הקיבוע. מדובר בשאלה רפואית גרידא.

            מאחר ואצל המערער קובעו רק 3 חוליות, ישנה תנועה במידה בינונית בגב התחתון.

            דיון והכרעה

4.         הוועדה נשוא הערעור התכנסה ביום 6.9.11, ובפרק סיכום ומסקנות קבעה בהאי לישנא:

" הוועדה עיינה בפסק דין מיום 3.7.11 ומציינת שעמ"ש מותני בנוי מ - 5 חוליות ו - 5 דיסקים ביניהם כולל דיסק מעבר בין חוליה תחתונה לעצם הזנב.

תנועות בגב תחתון מתבצעות בין כל החוליות של גב תחתון כולל גם מעבר גבי מותני. התובע עבר ניתוח של איחוי שלוש חוליות. כלומר: נשארו אצלו שתי חוליות ושני דיסקים לא מחוברים ומאפשרים תנועות בגב תחתון כמו גם באזור מעבר גבי - מותני. כדי להפעיל סעיף 37 3 צריך להיות איחוי של כל החוליות גב תחתון כתוצאה ממחלה, אנקליוזיס ספונדליטיס או כתוצאה מטיפול ניתוחי. כשקורה מצב כזה קיים מצב של הגבלה קשה בתנועות גב תחתון עד לאי יכולת כלל של תנועות בגב תחתון. לתובע אין איחוי של כל החוליות, והגבלה שלו בתנועות בינוניות ולא קשה, לכן אין מקום להפעלת סעיף 37(3), אלא סעיף 37 (7) (ב) שמתייחס באופן ספציפי להפרעה בתנועות בגב התחתון. הוועדה משאירה על כנה את החלטתה. נכות בשיעור 20% לפי סעיף 37 (7) (ב) תחולה 30.1.01".

5.         לאחר עיון בהחלטת הוועדה, ולאחר שבחנתי את כל טענות הצדדים, הנני קובע כי דין הערעור להתקבל, ואפרט.

            אין חולק, כי במקרה דנן  נערך לתובע ניתוח במסגרתו קובעו 3 מחוליות גבו התחתון. בהחלטה ציינה הוועדה,  כי רק במקרה של קיבוע כל 5  החוליות יש מקום להפעיל את סעיף 37 (3). זהו למעשה נימוק הוועדה להחלטתה להעניק לתובע 20% נכות בהתאם לסעיף

 37 (7) (ב), ולא להפעיל את סעיף 37 (3) (א) המעניק 30% נכות.

            דא עקא, שמעיון בסעיף הליקוי הרלוונטי לקיבוע עמוד השדרה התחתון, סעיף 37 (3) (א), עולה כי לא נכתב בו שיש צורך בקיבוע מלא של כל החוליות כדי לחסות בצילו.

למעשה, הוועדה נימקה את קביעתה בנימוק אשר אינו מהווה פרשנות לסעיף הרלוונטי, אלא שהוועדה הוסיפה לאותו סעיף תנאי אשר אינו מצויין בו.

הסעיף הרלוונטי, סעיף 37 (3)(א), אינו מותנה בקיבוע מספר מסוים של חוליות. לפיכך,  אין לקבל את קביעת הוועדה, לפיה יש צורך בקיבוע של כל החוליות לשם הפעלת סעיף זה.

כל שנכתב בסעיף זה הינו: "קיבוע עמוד השדרה המותני...במצב נוח".